דלג לתוכן המרכזי
ימי נתניהו - אני מאשים. 
האתר בשלבי עריכה  
מומלץ לצפות במחשב נייח או טאבלט.     --------                  
  • ראשי
  • חדשות
  • אודות
  • גלריה
  • צור קשר

הרצל אביב - פרדס חנה כרכור

דצמבר 18, 2020 בשעה 7:35 AM, 6 תגובות

Hertzel Aviv

‏14 בדצמבר‏ ב-‏16:58‏  · 
נפגשתי עם חבר יקר, בן גילי, 71, קצין מילואים בכיר בדרגת תא"ל, שהקדיש את מיטב שנותיו בשרות המדינה ובהגנתה. הוא הזכיר לי את חברי תא"ל אמיר השכל.
"תחשוב על זה – אמר חברי - הדור הקודם לנו, והדור שלנו – זכינו. זכינו להיות חלק במדינה בהתהוות, תרמנו את חלקנו, וראינו פרי לעמלנו. מדינת ישראל קמה תוך כדי קשיים עצומים.
650 אלף יהודים, קלטו למעלה מ 687 אלף עולים, תוך ארבע שנים. מזרחים ואשכנזים, שורדי שואה ויוצאי ארצות ערב ושאר העולם. וכל זאת אחרי מלחמת העצמאות, בה נהרגו למעלה מ 6400 חללים, שהיוו אחוז אחד מכלל האזרחים, (%25 מהם בני קיבוצים, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה).
עברנו מעברות, מחסור וצנע. לרבים מאיתנו לא היה כלום, אך ראינו ברכה בעמלנו – הקמנו מדינה.
ירשנו מדור תש"ח המפואר מדינה קטנה בהקמה, והמשכנו את דרכם, תוך הגשמת הציונות, קיבוץ גלויות ואהבת מולדת.
התגייסנו לצה"ל, בני כל העדות, ללא הבדל. אתה המזרחי ואני האשכנזי - ושכם אל שכם מילאנו ייעודנו."
"אז למה יש לי הרגשה מחורבנת? למה אני מודאג מעתיד ילדיי ונכדיי? מה עשינו לא נכון? איך זה שנוצר מצב בו אנו קרובים למלחמת אחים? מדוע התגברו עלינו השנאה, הפילוג והשיסוי? איפה החזון, הסולידריות ואהבת האחר?
איך זה שתומכי נתניהו, ההוא ששירת יחד איתך בקורס קצינים, קוראים לנו "שמאלנים בוגדים" והאיש אינו מגנה זאת?
איך זה שטובי בנינו, טייסים, מפקדי סיירות, בוגרי יחידות עילית, הייטק, מלח הארץ, משתתפי ההפגנות בבלפור ובגשרים, הדואגים לעתידם, לעתיד המדינה והדמוקרטיה, הפכו לשק החבטות של משטרת אוחנה, ונוהגים בהם כבפושעים?"
ראש ממשלה, הנשען על קולותיהם של החרדים – אלה שאינם משרתים בצה"ל, ונהנים מתקציבי עתק – מזלזל באלה שיהיו הראשונים להתייצב לדגל כשייקראו להגן על המולדת. אלה משלמי המיסים המממנים את החרדים, ומניעים חלק נכבד מכלכלת המדינה.
וכן, אלה וילדיהם ימשיכו לשרת את המדינה, וימצאו תמיד בצמתים החשובים, ומקבלי ההחלטות – למרות נתניהו, ולא בגללו.
אין פה חלילה התנשאות על מישהו, ולא קריאת ייאוש. כל אדם תרם את חלקו להקמת המדינה וביסוסה. יש כאן דאגה, שכל מה שנבנה על ידי דור תש"ח והדור שאחריו, יורד לטמיון אט אט.
השלום עם מדינות ערב, הוא חשוב מאוד, אך בלי שלום בית בתוכנו, לא תהיה לו שום משמעות.
למרות כל הביקורת, הגיע הזמן לשלב ידיים, ימין ושמאל, חרדים וחילונים, יהודים וערבים. יש תהליכים שצריך לטפח, גם אם הם לוקחים זמן.
לצערי, זה לא קורה ולא יקרה תחת שלטון נתניהו. האיש ניזון מן השנאה והפילוג בעם. ולכן הגיע זמנו ללכת. ואין אדם שאין לו תחליף.
ואנחנו כעם, חייבים לעורר את הניצוצות של הרצון להשתלב בכל חלקי העם. יש להחדיר את הסולידריות, האחדות וההכרה במדינה תוך הזדהות איתה ועם ערכיה, כפי שנוסחו במגילת העצמאות. זה הכרחי למען עתיד ילדינו ונכדינו.
והלוואי ונראה ימים טובים יותר.
הרצל אביב פרדס חנה כרכור 14.12.2020



6 תגובות - הרצל אביב - פרדס חנה כרכור

עירית נירקו - יולי 29, 2021 בשעה 2:58 PM
שלום הרצל. אם אתה מטפל שיאצו אנא שלח אלי מספר הטלפון שלך. אתה בלתי נגיש. תודה
חיים יצחק - אוגוסט 14, 2021 בשעה 5:16 PM
תפסיקו כבר לחרטט שגנבו לכם את המדינה. יש גם תתי אלופים במיל' שהם אנשי ימין ורק ב"דרך מקרה" קידומם הלאה נבלם. אז הבאת תת אלוף אחד מהצד שלך. יופי. כולנו בנינו את המדינה, גם אנשי ימין. כל אחד בדרכו שלו התגייס למאמץ הלאומי. אבל אתם השמאלנים ביזיתם את הימין, השפלתם אותו, החרמתם אותו וניסיתם לגנוב את המדינה לעצמכם, עד שבא הימין של בגין וגאל אותה מכיבושכם.

עכשיו גנבתם שוב את המדינה במזימה עלובה עם הח"כים הערביים וכמה ימנמנים רעולי לב. הקמתם ממשלת זדון עם האחים המוסלמים, המדינה היחידה בעולם שבה בקואליציה המצאים אנשי "האחים המוסלמים"!. כשהממשלה הוקמה בתירוץ נלוז של מלחמה בקורונה וכשלה, אז ראש הממשלה המחורבנט שלכם מחליט שיותר אין קורונה והוא נאבק מעתה בדלתא. אביו שותפיו, כולל ראש הממשלה חסר ההשכלה החלופי שלכם, בורח מקבינט הקורונה. הוא, המאפיוזי ליברמן, והשפן הקטן של מועדוני הלילה והטרדת קטינות, כמו גם העבריין לכאוה של המימד החמישי, מקפידים לא ליגוע בעניין הקורונה, מפקירים את הבניטו שלכם להתמודד לבדו מול הקורונה, בלי כל כשרון ויכולת מוכחות.

אז תפקידכם עכשיו הוא למחזר את השקרים שלכם על נתניהו. מעט אמת והרבה ריכילות שבניתם שנים על גבי שנים, ואתם פוליטים אותם שוב ושוב ביאושכם.

אז אולי שתעשה שיאצו לנשמה שלך, וצצחיל להיות בן אדם?
lir - אוגוסט 20, 2021 בשעה 11:40 AM
הרצל שלום לך קראתי את מה שכתבת. בגילי ה73 לא התרגשתי ממכתב כזה חזק ואמץ כל מי שאתה מביע נכונה והרבה מקורות חיי הם מתקרבים למה שחויתה מאז עלייתי מפרס.בריאות לך ולמשפחתך. ושנגיע לימים טובים יותר במדינה. אלישע לירז באר שבע
chanan achituv - נובמבר 29, 2022 בשעה 3:11 PM
מסכים עם כל מילה. נמאס לשמוע כל פעם עשקו אותנו גנבו לנו. מספיק כבר עם הבכי והנהי זה רק משפיל את יוצאי עדות המזרח
מי שגורם להמשך הנחשלות אילה שתי מפלגות חרדיות שמבחינתם ככל שתמשך הבערות זה רק יתרום לכוחם
.
משה בן ארי - דצמבר 22, 2022 בשעה 5:00 PM
ערב טוב להרצל. אני בן 85 וכנראה צריך להיות זקן כדי להעריך את דבריך. הדור של נכדינו-שמשרת היום בצבא- שכל ידיעותיו על מה התחולל בארץ הזו מקורו בטויטר ואינסטגרם לא יודע להעריך את חוזקה של רעידת האדמה שקרתה כאן והאסון המתרגש לקרות.תודה לך ולחבריך המעלים בפני הציבור את בעיית הבעיות בחיינו. אולי נראה תיקון בבחירות הבאות. חזק ואמץ
תלמה רוז אליגון - דצמבר 25, 2022 בשעה 11:18 AM
שלום הרצל אביב,
אשמח ליצור איתך קשר בטלפון
מספר הטלפון שלי 052-6207033

תודה
תלמה

השאר תגובה







הודעות אחרונות

  • הרצל אביב - פרדס חנה כרכור
    18 דצמ, 2020
  • תיקי שרה וביבי
    17 דצמ, 2020
  • שלום למפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט.
    17 דצמ, 2020
  • דברי נתניהו בשנת 2008 בזמן שלטונו של אהוד אולמרט
    7 דצמ, 2020

טאטאטאטאאט

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------    
זהו ביבי ראש ממשלת ישראל!!!
21/11/2019 Oded Gavish
 
אשתו הראשונה של ביבי נתניהו, מיקי וייסמן (כיום ד"ר מרים הרן), היתה נאמנה לו שנים, עד שיום אחד נתניהו בגד בה בארה"ב עם פלייר קייטס, סטודנטית בריטית נוצריה. הרומן הסודי התרחש בזמן שמיקי היתה בהריון: היא זיהתה שערה בהירה על חולצת בעלה הצעיר. מיקי סילקה אותו באופן מיידי מן הבית בבוסטון, חזרה לישראל עם בתם המשותפת, נועה, והתגרשה ממנו.
אשתו השנייה (מ-2 במאי 1981), פלייר קייטס, היתה מבריקה, כריזמטית ומצליחנית. בשביל ביבי היא אפילו עברה גיור רפורמי מהיר, לאחר שהתחתנו בטקס אזרחי בבוסטון.
אבל פלייר לא הסתדרה עם המנטליות הישראלית. צילה נתניהו, אימו של ביבי, לא אהבה את פלייר ואת הרקע הנוצרי שלה. גרוע מכך - פלייר לא יכלה להביא ילדים לעולם. היא עברה טיפולי פוריות קשים, שלא עזרו. ביבי החל להתעלם ממנה, להיעלם מהשטח לעתים תכופות ולישון מחוץ לבית - בלי להסביר איפה היה והיכן בילה את הלילה.
ב-1988 הם התגרשו. במארס 1989 פלייר חזרה לארה"ב ממנה באה. בהמשך התחתנה עם איש פיננסים עשיר מאוד, ליאונרד הרלן, וכיום היא נקראת פלייר הרלן.
שרה בן-ארצי, דיילת אל-על שנולדה בקרית טבעון, התחילה עם נתניהו במהלך טיסת-קישור באמסטרדם. היא נתנה לו את הטלפון שלה על פתק. 
שרה היתה ביישנית ולא היתה לה כימיה עם אף אחד ממקורביו של ביבי. נתניהו לא רצה אותה ואפילו הודיע לצוות שלו שהוא כבר עזב אותה. הוא כבר החל לצאת עם נשים אחרות, אבל שרה דרשה פגישה אחרונה.
זמן קצר אחר כך, בישרה לו שרה שהיא בהריון, ובלית-ברירה התחתן איתה בתחילת מרץ 1991, שלושה ימים לאחר סיום מלחמת המפרץ. שעתיים לפני החופה, ביבי עדיין עבד במשרדו, נותן ראיון טלוויזיוני לדיויד פרוסט. החתונה בבית הוריו של ביבי בירושלים היתה קטנה וסודית, כדי שאף צלם עיתונות לא יתפוס את הכרס ההריונית של שרה בחתונה; יאיר נתניהו נולד ב-26 ביולי, רק 5 חודשים אחרי החתונה.
כשהבן הבכור יאיר היה רק בן שנה, נתפס ביבי בוגד בשרה עם רות ברונשטיין-בר. רות, יועצת סקרים ובעלת מכון מחקר, היתה נשואה אז לד"ר שמואל בר. ביבי ורות עבדו צמוד על יחסי הציבור בקמפיין הפוליטי שלו. לזוג הסודי היתה דירת מסתור בפתח תקווה, שם הם קיימו יחסי מין בשעות הצהריים. רות אפילו האמינה שביבי יעזוב את שרה למענה.
השמועה על הרומן הסודי בין ביבי ורות בר הגיעה ליריביו הפוליטיים, שעקבו אחריו. אחד מהם התקשר ישירות לשרה, סיפר לה בטלפן על הבגידה, ואיים לפרסם את הסיפור אם ביבי לא יפרוש מהמירוץ הפוליטי בליכוד. שרה התקשרה מיד לביבי ואמרה לו שהיא יודעת הכל.
ביבי ניסה לתחמן אותה, אבל שרה כבר לא האמינה לו. הוא נאלץ להודות שבגד בה. שרה השליכה אותו מהבית כבר באותו ערב. שרה דרשה גירושין ולא היתה מוכנה לסלוח. היא גם התקשרה לבעלה של רות, רופא העיניים ד"ר שמואל בר, וסיפרה לו על הרומן של אשתו. שמואל הגיש תביעת גירושין מרות, אבל בסופו של דבר הם הצליחו לשרוד את המשבר.
רות בר פוטרה, הורחקה באופן מיידי מסביבתו של ביבי ע"י ליברמן, והוזהרה שלא להוציא מילה מהפה לעולם. סיפור הסחיטה הפוליטית התפוצץ עם שידור נאום הוידוי של ביבי בטלוויזיה ("הקלטת הלוהטת" שלא היתה מעולם). חקירת המשטרה הסתיימה בלא-כלום, למרות שהחשד נפל על אנשיו של דוד לוי בליכוד.
בהוראת שרה, היה אמור עורך הדין יעקב נאמן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עו"ד נאמן בחר שלא לעשות זאת. נתניהו ושלוחיו, ביניהם עו"ד דוד שמרון ואשתו, כמו גם עו"ד דן אבי-יצחק, הפעילו לחצים אדירים על שרה להגיע לשלום-בית. ביבי הפציר בה: "אני רוצה ממך עוד ילד". 
שרה, שכבר חוותה את טעמם המר של הגירושים מדורון נויברגר בשנות ה-80, נעתרה, אבל היו לה תנאים.
אז נחתם הסכם שלום-הבית הסודי: לשרה יש סמכות וטו במינוי מזכירות, יועצים ומקורבים; ביבי חייב לתת לשרה ללוות אותו לכל מקום, בארץ ובחו"ל; לוח הזמנים של ביבי יהיה גלוי תמיד בפני שרה; ביבי יחזור הביתה בשעות סבירות ויבלה יותר זמן עם משפחתו; ביבי חייב לתת כבוד לשרה ולהזכיר אותה באירועים פומביים; אם הזוג מתגרש, שרה מקבלת חצי מהרכוש.
וביתו נועה מנישואיו הראשונים לא תוזכר בין ילדיו ולא תגיע לביתם או למעון הרישמי או ללישכתו ,ולא לאירועים רישמיים, ונאסר עליו להיצטלם איתה או להזכיר את שמה.
ביבי הפר את ההסכם הזה פעמים רבות. הוא נפגש בסודיות עם גברים ונשים ששרה ביקשה להרחיק. הוא מצא מקומות מסתור, כמו בית אביו ברחוב הפורצים, ומלונות בארץ ובחו"ל. הוא שילם משכורות למקורבים בלתי-מאושרים במזומן, בעזרת שיטת "הדולרים בגרביים", והחברים המיליונרים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.
שרה הפעילה סוכני-מעקב כמו נתן אשל, וביבי למד לעקוף גם אותם. שרה החלה להתערב במינוי שרים ובכירים במערכת הביטחון. ביבי הדפיס רשימות מינויים מפוברקות כדי להטעות את שרה, שנברה במסמכי הלשכה. שרה דרשה להשתתף בתדריך סודי ביותר שערך לביבי ראש המוסד, מאיר דגן, במעון ראש הממשלה.
ביבי אף הורה לרשום ביומן פגישות פיקטיביות כדי להסתיר את שמות המוזמנים האמיתיים (למשל: יהושע מצא הלגיטימי, במקום לימור לבנת האסורה). ביבי המשיך להגיע הביתה בשעות מטורפות, ולפעמים נותר בחוץ לשחק שש-בש עם המאבטחים. שרה עדיין חושדת בו שהוא ממשיך לבגוד בה מאחורי הגב, ולכן מתעקשת להתלוות אליו לכל טיסה, גם כאשר מתגלים קשיים תקציביים ומשפטיים. לשרה יש הרבה סיבות טובות להישאר חשדנית.
סימוכין: הספר "ביבי: מי אתה אדוני ראש הממשלה?" (רונית ורדי, כתר הוצאה לאור, 1997); הספר "נתניהו: הדרך אל הכוח" (כספית, כפיר. אלפא 1997); עדויותיו של עו"ד אלדד יניב בעיתונות, בפרקי י "השיטה" ב- תחקיריו של רביב דרוקר; עיתונות ישראלית ובינלאומית משנות ה-90 ועד היום.