דלג לתוכן המרכזי
ימי נתניהו - אני מאשים. 
האתר בשלבי עריכה  
מומלץ לצפות במחשב נייח או טאבלט.     --------                  
  • ראשי
  • חדשות
  • אודות
  • גלריה
  • צור קשר

הרצל אביב - פרדס חנה כרכור

18 דצמ, 2020, 6 תגובות

Hertzel Aviv

‏14 בדצמבר‏ ב-‏16:58‏  · 
נפגשתי עם חבר יקר, בן גילי, 71, קצין מילואים בכיר בדרגת תא"ל, שהקדיש את מיטב שנותיו בשרות המדינה ובהגנתה. הוא הזכיר לי את חברי תא"ל אמיר השכל.
"תחשוב על זה – אמר חברי - הדור הקודם לנו, והדור שלנו – זכינו. זכינו להיות חלק במדינה בהתהוות, תרמנו את חלקנו, וראינו פרי לעמלנו. מדינת ישראל קמה תוך כדי קשיים עצומים.
650 אלף יהודים, קלטו למעלה מ 687 אלף עולים, תוך ארבע שנים. מזרחים ואשכנזים, שורדי שואה ויוצאי ארצות ערב ושאר העולם. וכל זאת אחרי מלחמת העצמאות, בה נהרגו למעלה מ 6400 חללים, שהיוו אחוז אחד מכלל האזרחים, (%25 מהם בני קיבוצים, הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה).
עברנו מעברות, מחסור וצנע. לרבים מאיתנו לא היה כלום, אך ראינו ברכה בעמלנו – הקמנו מדינה.
ירשנו מדור תש"ח המפואר מדינה קטנה בהקמה, והמשכנו את דרכם, תוך הגשמת הציונות, קיבוץ גלויות ואהבת מולדת.
התגייסנו לצה"ל, בני כל העדות, ללא הבדל. אתה המזרחי ואני האשכנזי - ושכם אל שכם מילאנו ייעודנו."
"אז למה יש לי הרגשה מחורבנת? למה אני מודאג מעתיד ילדיי ונכדיי? מה עשינו לא נכון? איך זה שנוצר מצב בו אנו קרובים למלחמת אחים? מדוע התגברו עלינו השנאה, הפילוג והשיסוי? איפה החזון, הסולידריות ואהבת האחר?
איך זה שתומכי נתניהו, ההוא ששירת יחד איתך בקורס קצינים, קוראים לנו "שמאלנים בוגדים" והאיש אינו מגנה זאת?
איך זה שטובי בנינו, טייסים, מפקדי סיירות, בוגרי יחידות עילית, הייטק, מלח הארץ, משתתפי ההפגנות בבלפור ובגשרים, הדואגים לעתידם, לעתיד המדינה והדמוקרטיה, הפכו לשק החבטות של משטרת אוחנה, ונוהגים בהם כבפושעים?"
ראש ממשלה, הנשען על קולותיהם של החרדים – אלה שאינם משרתים בצה"ל, ונהנים מתקציבי עתק – מזלזל באלה שיהיו הראשונים להתייצב לדגל כשייקראו להגן על המולדת. אלה משלמי המיסים המממנים את החרדים, ומניעים חלק נכבד מכלכלת המדינה.
וכן, אלה וילדיהם ימשיכו לשרת את המדינה, וימצאו תמיד בצמתים החשובים, ומקבלי ההחלטות – למרות נתניהו, ולא בגללו.
אין פה חלילה התנשאות על מישהו, ולא קריאת ייאוש. כל אדם תרם את חלקו להקמת המדינה וביסוסה. יש כאן דאגה, שכל מה שנבנה על ידי דור תש"ח והדור שאחריו, יורד לטמיון אט אט.
השלום עם מדינות ערב, הוא חשוב מאוד, אך בלי שלום בית בתוכנו, לא תהיה לו שום משמעות.
למרות כל הביקורת, הגיע הזמן לשלב ידיים, ימין ושמאל, חרדים וחילונים, יהודים וערבים. יש תהליכים שצריך לטפח, גם אם הם לוקחים זמן.
לצערי, זה לא קורה ולא יקרה תחת שלטון נתניהו. האיש ניזון מן השנאה והפילוג בעם. ולכן הגיע זמנו ללכת. ואין אדם שאין לו תחליף.
ואנחנו כעם, חייבים לעורר את הניצוצות של הרצון להשתלב בכל חלקי העם. יש להחדיר את הסולידריות, האחדות וההכרה במדינה תוך הזדהות איתה ועם ערכיה, כפי שנוסחו במגילת העצמאות. זה הכרחי למען עתיד ילדינו ונכדינו.
והלוואי ונראה ימים טובים יותר.
הרצל אביב פרדס חנה כרכור 14.12.2020



תיקי שרה וביבי

17 דצמ, 2020, 9 תגובות

תיק ביבי ושרה נתניהו

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3816400,00.html

Ronit Tzach

31 בדצמבר 2016

מזל טוב גדול לכולנו! החודש ימלאו עשרים שנה בדיוק לפרשת השחיתות הראשונה של ראש הממשלה שלנו, "פרשת בר-און חברון" הנשכחת, שהשיקה אינספור פרשות שחיתות נוספות. ומה יותר הולם מלחגוג לה את התאריך העגול והיפה הזה בשתי פרשות שחיתות חדשות, שגם אותן יטייח היועץ המשפחתי.

אזהרת חפירה מונומנטלית והמלצה לגזור ולשמור: לרגל חגיגות העשרים, חשבתי לרכז את שורת הפרשות בהן הסתבך ראש הממשלה שלנו במשך השנים.

מפאת קוצר היריעה, ציינתי רק פרשות שהגיעו לחקירת משטרה או לדו"ח המבקר, וסיפקתי תזכורת קצרצרה לכל פרשה מה-16 שזכרתי.

רק כדי שנוכל להעריך את ההתמדה, הנחישות, השיטתיות, הקצב והסדרתיות.

אם לשפוט על פי מסקנות חקירות המשטרה, יש לנו עסק עם גנב סדרתי, לכאורה. אז למה שכנופיית שומרי הסף, קריצה קריצה, לא תתן לו להמשיך ליהנות מהשלל בנחת.

 1. נתחיל ב"בר-און חברון", שחשפה איילה חסון. פרשה שבמסגרתה נחשדו ביבי נתניהו ומפלגת ש"ס במעורבות בקנוניה למינוי יועץ משפטי לממשלה. על פי הקנוניה, תסכים ש"ס לתמוך בהסגת צה"ל מחברון, ובתמורה ימונה רוני בר-און, שהבטיח לדרעי עיסקת טיעון מקלה במשפטו, ליועץ משפטי לממשלה. בעקבות הפרסום התפטר בר-און מתפקיד היועץ יומיים אחרי מינויו, וראש הממשלה שלנו נחקר לראשונה באזהרה, ייאי.

החקירה הולידה המלצה חמורה של המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו, את שר המשפטים צחי הנגבי, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אביגדור ליברמן ואת ראש תנועת ש"ס אריה דרעי - בגין מרמה והפרת אמונים.

היועץ המשפטי לממשלה (שהחליף את בר-און) אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל קבעו, כי אמנם מדובר בקשר פלילי להשתלט על משרת היועץ המשפטי לממשלה מתוך אינטרסים אישיים של גורמים פליליים.

אבל קבעו, במקביל, כי היחיד שניתן להעמיד לדין, משום מה, הוא אריה דרעי, כי נתניהו לא היה מודע (קריצה קריצה) לקשר בין דרעי לבר-און. מה שכן, מהתנהגותו "עלו תמיהות". בסוף, נדחפו התמיהות למקום שהשמש לא שוזפת, וכל החבורה, כולל דרעי, יצאה בלא כלום.

 2. אבל זו היתה רק הראשונה ברצף ארוך של פרשות והחלטות מעלות תמיהות אחרות שהגיעו בעקבותיה. "פרשת ההובלות" או "פרשת עמדי" נחשפה בספטמבר 1999. הזוג נתניהו נחשד בנסיון להוציא במרמה סכומי כסף עצומים ממשרד ראש הממשלה לטובת הקבלן אבנר עמדי, בגין עבודות, חלקן פרטיות, שביצע עבורם. כל זאת תוך הגשת החשבון למשרד ראש הממשלה. המשטרה החליטה על פתיחת חקירה בחשד לעבירות שוחד, ניסיון לקבל דבר במרמה והפרת אמונים.

עם קבלת תוצאות החקירה, המליצה פרקליטת המדינה עדנה ארבל להעמיד לדין את הזוג נתניהו באשמת ניסיון לקבלת דבר במרמה, ואת בנימין נתניהו לבדו באשמת מרמה והפרת אמונים. ארבל קבעה כי יש די ראיות וכי ניתן להוכיח שנתניהו ידע על ביצוע העבודות על ידי עמדי, על החשבון המופקע של 440 אלף שקל, ועל החוב הפרטי בגינן.

בסתירה לחוות דעתה, החליט היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין שלא יהיה ניתן להשיג הרשעה בשל היעדר ראיות חיוניות ולפיכך אין להעמיד בכלל את נתניהו לדין. והופ, ביי ביי תיק פלילי ושלום על ישראל.

 3. באוקטובר 1999, כבר פרצה "פרשת המתנות", כשהמשטרה פשטה על ביתם הפרטי של הזוג נתניהו והחרימה ארגזים ובהם כ-700 מתנות שנתניהו קיבל מגורמים רשמיים במהלך כהונתו כראש ממשלה, בחשד שלקח אותן לעצמו למרות שהן חלק מרכוש המדינה על פי חוק. המתנות יקרות הערך, חלקן בשווי מאות אלפי שקלים, כללו מגשים מכסף וזהב, ציורים, פסלים, פמוטים, וכתר מזהב.

המשטרה המליצה להעמיד את נתניהו לדין בשורה של עבירות, ואת אשתו שרה בחשד לגניבת מתנות ולהוצאת כספים במרמה, אך היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין החליט לדלג על ההעמדה לדין והסתפק בדו"ח ציבורי חריף, שכולנו התכבדנו לנגב איתו את התחת.

 4. ואז הגיעה "פרשת הביביטורס" שחשף רביב דרוקר, ועסקה בקשריו של נתניהו עם בעלי הון ובמימון נסיעותיו ונסיעות בני משפחתו לחו"ל, במאות אלפי דולרים, על חשבון גופים פרטיים, בין השנים 1999 ועד 2008. במקרים מסוימים המימון היה כפול, כששני גופים שונים שילמו על אותו כרטיס טיסה.

בעקבות פרסום התחקיר, החליט מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לפתוח בבדיקת הממצאים וקבע כי יש לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו. הוא מינה את ניצב משנה (בדימוס) נחום לוי, קצין בכיר לשעבר במשטרת ישראל, ליועצו של המבקר לענייני שחיתות. לוי חקר את הפרשה שנים וסיכם בדו"ח כי בהתנהגות בני הזוג נפל חשד לכאורה לפגיעה בטוהר המידות.

אבל אז מונה מבקר מדינה חדש, יוסף שפירא, אחרי אודישן אצל נתניהו, והוא הדיח מיד את החוקר נחום לוי, והעביר את התיק להמשך מיסמוס אצל היועץ המשפטי דאז יהודה ויינשטיין.

ויינשטיין מרח את הענין שנתיים והעביר חזרה את התיק למבקר המדינה עם המלצה לסגור. בין השאר בנימוק המטורף הבא: "אין סיכוי של ממש שהמשך הבדיקה, ואף חקירה פלילית, יובילו לממצאים ברמה הנדרשת להעמדה לדין, בין היתר, בשל חלוף הזמן הרב מאז התרחשות האירועים".

זה יפה, תודו. למרוח את הזמן ואז לסגור את התיק כי הזמן נמרח. בסוף הסיפור השתרבב לפרק בדו"ח המבקר שעסק במימון המפוקפק של טיסות הביביטורס, וכולנו התכבדנו לנגב גם איתו את התחת.

 5. ואז, היי הו, פרצה לה "פרשת המעונות" של ראש הממשלה, שכללה גם כמה פרשיות משנה. שם עלה חשד לביצוע עבירות פליליות כמו קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, בין היתר על ידי אשת ראש הממשלה שרה נתניהו. במאי 2016 הודיעה המשטרה על סיום החקירה, ועל המלצתה להעמיד לדין את שרה נתניהו בשלוש פרשות בגין קבלת דבר במרמה.

 6. על פי "פרשת ריהוט הגן" לקחה משפחת נתניהו לביתה הפרטי בקיסריה ריהוט שנרכש מכספי המדינה עבור מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים. נרכש ריהוט חדש, שהוא העתק זהה לריהוט שנמצא בווילה הפרטית של בני הזוג נתניהו בקיסריה, ולאחר שהריהוט הגיע למעון ראש הממשלה נעשתה ההחלפה - הריהוט החדש הועבר לקיסריה, והריהוט הישן הועבר מקיסריה למעון ראש הממשלה בירושלים. בכך חסכה משפחת נתניהו את העלויות של רכישת ריהוט חדש והוא מומן מכספי המדינה.

 7. ב"פרשת החשמלאי", פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דו"ח שעניינו ההוצאות הכספיות של בני הזוג נתניהו במעונות ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים. שם נחשפה, בין היתר העסקת החשמלאי אבי פחימה בביצוע עבודות בבית משפחת נתניהו בקיסריה בניגוד לנהלים, ואף שהדבר נאסר במפורש בשל קרבתו למשפחה והיותו חבר מרכז הליכוד.

 8. "פרשת הארוחות" נחשפה בעקבות עדותו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, כחלק מתביעה שהגיש נגד משרד ראש הממשלה, והעלתה כי בזמן ששהו במעון ראש הממשלה אורחים מקומיים, נרשם כאילו מדובר באורחים מחו"ל, שתקציבם גבוה במאות שקלים נוספים לכל מנה.

 9. והיתה גם "פרשת המטפלת הסיעודית", לפיה שכרה שרה נתניהו מטפלת סיעודית פרטית לאביה, והשיתה את ההוצאות על תקציב מעון ראש הממשלה.

 10.  ב"פרשת הבקבוקים" עלה שוב חשד לפלילים. נטען כי עובדי בית ראש הממשלה נדרשו להחזיר למרכולים בקבוקים ממעון ראש הממשלה ולהעביר את שווי הפדיון לשרה נתניהו, ששילשלה אותו לכיסה.

פורסם כי במשך שנתיים הוציא בית ראש הממשלה כ־100 אלף שקל על בקבוקי שתייה אלכוהוליים, וכי רק בשלושת החודשים האחרונים של 2010 נרכשו בקבוקי שתיה ב-50 אלף שקל.

מבקר המדינה יוסף שפירא העביר את ערימת ההפרשות המהבילה הזו ליועץ המשפטי וטען כי "באחריותו של היועץ המשפט לקבוע אם מדובר בעבירה פלילית".

ביולי 2015 החליט היועץ יהודה ויינשטיין כי יש מקום לפתיחת חקירה פלילית בפרשת המעונות, לאחר שאימץ את פרקליט המדינה שי ניצן וראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרה ניצב מני יצחקי.

המשטרה חקרה והמליצה להעמיד לדין את נתניהו בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בשלושה מקרים שונים ובניהם: "פרשת הארוחות" ו"פרשת המטפלת הסיעודית". כמו כן, עלה כי המשטרה ביססה תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום ב"פרשת החשמלאי" ו"רהיטי הגן".

 11. והיה גם הענין הפעוט והזניח של "ההוצאות המופרזות במעונות ראש הממשלה". דו"ח מבקר המדינה מיוני 2015 שעסק בהן העלה כי נקנה ריהוט ב-370 אלף שקלים והוצאו מיליונים על ניקיון. למרות העסקת מבשלת קבועה נרכשו ארוחות במאות אלפי שקלים.

בשנת 2010, למשל, הוזמנו ארוחות ב-71 אלף שקל, ושנה אח"כ ב-92 אלף שקל, למרות המבשלת. 75 אלף שקלים בחודש הוצאו על ניקיון. רק במעון הפרטי בקיסריה עלה הניקיון כ-8,200 שקלים לחודש, למרות שנתניהו ומשפחתו שוהים רוב השנה במעון הרשמי. בשנת 2011 טיפסו הוצאות הניקיון במעונות ל-3 מיליון ו-100 אלף שקל. 143 אלף שקלים הלכו על איפור וביגוד. המדינה שילמה גם הוצאות מים חריגות למילוי הבריכה הפרטית בוילה בקיסריה.

והכי חמוד: התגלתה תופעה של אי-החזרת כסף לעובדים ששילמו על דברים מכיסם. דו"ח המבקר טען שמדובר ב"התנהלות לא תקינה והוצאות ראוותניות", אך לא מצא בכל המקרים הללו ממצאים פליליים. הפתעה הפתעה.

בינואר 2016, נחשף כי היועץ המשפטי יהודה ויינשטיין החל בבדיקת חשד לפלילים בקשרים שניהל נתניהו עם אנשי עסקים במהלך נסיעותיו. המשטרה בדקה אם הועברו כספים מאנשי עסקים בחו"ל לאשתו ולבנו של נתניהו, ששימשו לכאורה לצורכיהם האישיים, בין השאר לבילוי במסעדות יוקרה.

במשטרה בדקו אם כספי תרומות של אנשי העסקים, בעיקר מארה"ב, הועברו באופן שיטתי לשרה וליאיר נתניהו כדי לממן את אורח חייהם, והאם הובטחה להם תמורה על הכספים שתרמו לכאורה. עוד נבדק עד כמה היה מעורב ראש הממשלה עצמו בפעילות הזו.

 12. ביוני 2016 באה עלינו לטובה "פרשת ארנו מימרן". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נאלץ לבחון עדות במשפטו של מימרן, ידידו הקרוב של נתניהו, ואיש עסקים שהורשע בבית משפט בפריז ב"פרשת העוקץ של המאה" בצרפת, לפיה גנב מהאיחוד האירופי 283 מיליון אירו.

בית המשפט גזר על מימרן שמונה שנות מאסר, קנס של מיליון יורו והחרמת כל רכושו עד גובה העלות הכוללת של ההונאה לקופה הציבורית. כמו כן קבע בית המשפט כי מימרן "הוביל מישראל את ההונאה". מימרן, על פי החשד, העביר לראש הממשלה בנימין נתניהו סכום של מיליון אירו במהלך מסע הבחירות שלו ב-2009.

 13. בנובמבר השנה נחשפה "פרשת המיליארדר האוסטרלי" ג'יימס פאקר. פאקר, בעל אימפריית הימורים, חבר קרוב של נתניהו ובני ביתו, זכה לכך שאחד מפרקליטי נתניהו, עו"ד יעקב ויינרוט, יפעל כדי להעניק לו מעמד תושבות קבע מיוחד בישראל.

בהמשך נחשף כי פאקר הרעיף שורה של הטבות על בנו של נתניהו, יאיר. כשיצאו נתניהו ופמלייתו לעצרת האו"ם בניו יורק, טס גם הבן יאיר והתאכסן במלון יוקרה על חשבון פאקר. לחלק מהחופשות נתניהו הבן נסע במטוס הפרטי של פאקר, ולפעמים הצטרפו גם חברים. בפברואר האחרון טס יאיר נתניהו לחופשת סקי באספן, קולורדו, והשתכן באחוזתו המפוארת של פאקר, בלעדיו. בקיץ שעבר אפשר פאקר ליאיר נתניהו, לגור במשך כמה שבועות בדירה שבה הוא עושה שימוש במלון הדירות רויאל ביץ' בתל אביב.

נתניהו עצמו נוהג לערוך את פגישותיו בביתו של פאקר בקיסריה, וכשהגיעה לישראל הזמרת מריה קארי, אז בת זוגו של פאקר, רכש המיליארדר כרטיסים בעשרות אלפי שקלים, מהם העביר עשרה לשרה נתניהו ושבעה לראש המל"ל דאז. המשטרה החלה לחקור את הפרשה.

 14. ב"פרשת הצוללות" שנראית, לטעמי, כמו בגידה פושעת, לכאורה, באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל, נחשף כי נתניהו לחץ לרכוש צוללות במיליארדים מהתאגיד הגרמני ת'יסנקרופ (בבעלות אירנית חלקית ועם רזומה של שירות נאצים), חרף התנגדותם הנחרצת של גורמי ביטחון, ושר הביטחון לשעבר העומד בראשם, בוגי יעלון.

מפה לשם התברר כי נציגם של ת'יסנקרופ בארץ הוא עו"ד דוד שמרון, במקרה לגמרי יועצו הקרוב ביותר ובן דודו של ראש הממשלה נתניהו. כשמדובר בעסקת מיליארדים, אפילו אחוזים בודדים של דמי תיווך - נמדדים בעשרות מיליונים. הסתבר גם כי שמרון לחץ להעביר גם את התחזוקה העתידית של הצוללות, שהיא הכסף הגדול האמיתי, לידי ת'יסנקרופ.

נתניהו, כרגיל, לא קישר בין שום דבר לשום דבר, קריצה קריצה. במקרה לגמרי נחשף כי שמרון פנה ליועץ המשפטי של משרד הביטחון וביקש באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי יבוטל מכרז קיים כדי להיטיב עם תאגיד הצוללות הגרמני שלו.

מה שנחמד במיוחד זה שכמה שעות אחרי שנחשפה הפרשה, הזדרז היועץ המשפטי להודיע לתקשורת כי "אין עילה לחקור את הפרשה". רק הלחץ הציבורי אילץ אותו לשקול את הענין מחדש. או לחשוב על דרך יצירתית לקבור אותו.

15. וכעת, כאמור, שתי פרשות חדשות ורעננות, המכונות "פרשת תיק 1000" ו"פרשת תיק 2000". אמש נחשף כי מנדלבליט עדכן את נתניהו שהורה למשטרה לחקור אותו כבר לפני כשבועיים. עד כה נחקרו כחמישים איש בפרשה. כזכור, היועץ המשפטי מנדבליט הסכים בזמנו, בעיקום אף, לארגן איזו "בדיקה" לא ברורה בפרשה, שנגררה חודשים ארוכים ואיימה להגרר לנצח.

בזמן הזה מנע מהחוקרים, על פי הפרסומים, להזמין עדים מסוימים, התערב בניסוח השאלות לנחקרים וניהל פיקוח הדוק על הפרשה. חרף זאת, מקורות מסרו כי העברה שיטתית של מתנות וטובות הנאה בהיקפי ענק מאילי הון לזוג נתניהו – אומתה על ידי חלק מהעדים.

המשטרה, כך מתברר, ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה כבר לפני זמן מה לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה. במשטרה מאמינים כי בתוך ימים – ולכל המאוחר עד השבוע הבא – ייתן מנדלבליט אור ירוק לפתיחת חקירה פלילית. החשדות הנבדקים בין היתר בפרשה הם קבלת שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

תיק 2000" משיקה ל"תיק 1000" המרכזי ובה מעורבים גם בני משפחתו של ראש הממשלה, אך חומרתה, לפי הפרסומים, פחותה.

כמו שניתן ללמוד מהרשימה המסחררת הזו, אשר קשה לעקוב אחרי השתשלות העניינים בכל סעיפיה, ולאף אחד מאיתנו לא ברור בדיוק מה נגמר, איך נגמר ולמה בעצם נגמר - יש ערך לגודש, לצפיפות, לאופי ההתנהלות, לסדרתיות, לדפוס החזרתי, לעוצמת החוצפה.

כמו עם אנס סדרתי, להבדיל, שמצטברות נגדו עדויות רבות, אפשר אולי להטיל ספק בכל אחת מהתלונות בנפרד. להגיד שמדובר במילה כנגד מילה. להבהיר שאין מספיק ראיות כדי להרשיעו.

אבל כשיש 16 קורבנות שונים ומגוונים, לאורך 20 שנה, כנראה שמדובר בדפוס. ואז בנורמה. וכן, כשהנורמה הזו מתחילה במשרד ראש הממשלה, משפחתו, אנשי סודו ואמונו ושלומו, אין להתפלא שהנגיף דבק בחברה כולה.

שלום למפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט.

17 דצמ, 2020, אין תגובות

אורלי בר לב - יום א׳, 13 בדצמ׳ 2020

אין לי ספק שכוונותיך טובות, אבל:

איך אתה טוען ש"צוללת לוקח לבנות כעשור" בשעה שהצוללות שקנתה מצרים מאותה מספנה בדיוק נבנו בכ-5 שנים בלבד?

או שאינך יודע זאת (וזאת בעיה), או שאתה יודע ומטשטש את זה.

שתי האפשרויות אינן מקנות אמינות לשאר דבריך בנושא.

ואיזו דרך "אצה לנו" ב-2015, מפקד חיל הים אלי שרביט, אם לוקח לבנות צוללות בכ-5 שנים, והצוללות יצאו משימוש רק סביב 2030? מי רץ להזמין 3 צוללות *10 שנים מוקדם יותר*? היחידים "שאצה להם הדרך" ב-2015 לסגור עסקה 10 שנים קודם, אלה הם גוזרי הקופנים שמקבלים אותם מיד, ולא כשייכנסו הצוללות.

האלוף אלי שרביט מפקד חיל הים, שאלה שלא נשאלת בכתבה: כשנכנסת לתפקידך בספטמבר 2016, האם ידעת שנתניהו אישר בסתר כשנתיים קודם למכור למצרים צוללות מתקדמות ללא ידיעת חיל הים, הרמטכ"ל, שר הביטחון וכל המערכת, כשמהלך זה עלול "לעלות לנו בחיי אדם"?

איך אתה נערך לזה?

האלוף אלי שרביט, ניכר שהספינה החדשה מרגשת אותך, אפשר להבין. אבל מדובר בספינות גדולות יותר, כבדות יותר ויקרות יותר מהמפרט שלכם במכרז הראשוני שבוטל בהוראת נתניהו. האם לצורך המבצעי לא ניתן היה להסתפק בספינות זולות יותר, ולהפנות את המשאבים למקומות נחוצים יותר כמו נגמ"שים ממוגנים?

האלוף אלי שרביט, אתה אומר ש"אין ספינה כזו בעולם", ומנסה להצדיק את רכישתה למרות שהמשטרה מצאה תשתית ראייתית לשוחד בהטיית עסקה זו, כשהשלמונים כבר הועברו(!) ויש כתבי אישום בדרך. זה כמו שתגיד שלצורך מבצעי של נסיעה מת"א לחיפה חייבים פרארי, בשעה שגם קיה פיקנטו תענה מצוין על הצורך המבצעי.

האלוף שרביט מדבר על "צורך מבצעי" ולא אומר מילה על כך שמיקום אסדת לויתן השתנה פחות משנה אחרי חתימת עסקת ספינות השטח, ובמקום למקם את האסדה במים הכלכליים במרחק 120 ק"מ מהחוף - מה שאכן הצריך הגנה מוגברת, האסדה קורבה לחוף בתוך המים הטריטוריאליים - והצורך המבצעי פחת או לכל הפחות השתנה.

האלוף שרביט, לא הבנת את המחאה שעוסקת בפרשת הצוללות: הזעקה - שכוללת את בכירי מערכת הביטחון ומאות קצינים במילואים מחיל הים - מתייחסת להליכי קבלת ההחלטות, להסתרות, שקרים, רכש מוקדם טרם זמנו, הטיית מכרזים ללא צורך מבצעי, אישור בסתר של צוללות מתקדמות למצרים, ואיש אחד שדוחף הכל מלמעלה.

האלוף שרביט, הגישה שאתה מציג - מדיניות של בת יענה - מסוכנת מאוד: אם יש חשדות כבדים לשוחד בהליכי הרכש, האינטרס שלך צריך להיות חקירת עומק של כל ההיבטים, כדי להביא לניקוי כל חשד, ולמנוע כל שחיתות עתידית. לא מדובר באירוע תיאורטי, יש כתבי אישום בדרך!

אתה צריך לדרוש חקירה, לא טיוח.

נ.ב. בקטנה:

1. נתניהו בכלל רצה סד"כ של 9 צוללות. זה נכתב ונאמר במפורש באוגוסט 2015. רק אחרי שכל מערכת הביטחון קמה על הרגליים ונכתבה חוו"ד של יוסי כהן באוקטובר 2015 שצריך רק 5 צוללות - רק אז העסקה השתנתה ל- 3 צוללות חדשות שיחליפו את הישנות. 10 שנים לפני הזמן!

2. אז כמה זמן לוקח לבנות צוללת? המצרים סגרו עסקה על שתיים נחותות ב-2011. קיבלו ב- 2016 ו-2017. הצוללות המתקדמות? נסגרה העסקה ב 2014. המצרים קיבלו את הצוללת המתקדמת הראשונה מבין השתיים ב-2019.

אם המצרים מקבלים בתוך כ-5 שנים צוללות, למה ישראל צריך להזמין צוללות 15 שנה לפני מועד ההחלפה?!? לאלוהי השוחד הפתרונים.

דברי נתניהו בשנת 2008 בזמן שלטונו של אהוד אולמרט

7 דצמ, 2020, אין תגובות

מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל", טען אז נתניהו.

"קיים חשש, אני חייב להגיד אמיתי - לא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי, (משום ש) הוא נמצא במצוקה המיוחדת הזו - הכול כך עמוקה".

הודעות אחרונות

  • הרצל אביב - פרדס חנה כרכור
    18 דצמ, 2020
  • תיקי שרה וביבי
    17 דצמ, 2020
  • שלום למפקד חיל הים, האלוף אלי שרביט.
    17 דצמ, 2020
  • דברי נתניהו בשנת 2008 בזמן שלטונו של אהוד אולמרט
    7 דצמ, 2020

טאטאטאטאאט

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------    
זהו ביבי ראש ממשלת ישראל!!!
21/11/2019 Oded Gavish
 
אשתו הראשונה של ביבי נתניהו, מיקי וייסמן (כיום ד"ר מרים הרן), היתה נאמנה לו שנים, עד שיום אחד נתניהו בגד בה בארה"ב עם פלייר קייטס, סטודנטית בריטית נוצריה. הרומן הסודי התרחש בזמן שמיקי היתה בהריון: היא זיהתה שערה בהירה על חולצת בעלה הצעיר. מיקי סילקה אותו באופן מיידי מן הבית בבוסטון, חזרה לישראל עם בתם המשותפת, נועה, והתגרשה ממנו.
אשתו השנייה (מ-2 במאי 1981), פלייר קייטס, היתה מבריקה, כריזמטית ומצליחנית. בשביל ביבי היא אפילו עברה גיור רפורמי מהיר, לאחר שהתחתנו בטקס אזרחי בבוסטון.
אבל פלייר לא הסתדרה עם המנטליות הישראלית. צילה נתניהו, אימו של ביבי, לא אהבה את פלייר ואת הרקע הנוצרי שלה. גרוע מכך - פלייר לא יכלה להביא ילדים לעולם. היא עברה טיפולי פוריות קשים, שלא עזרו. ביבי החל להתעלם ממנה, להיעלם מהשטח לעתים תכופות ולישון מחוץ לבית - בלי להסביר איפה היה והיכן בילה את הלילה.
ב-1988 הם התגרשו. במארס 1989 פלייר חזרה לארה"ב ממנה באה. בהמשך התחתנה עם איש פיננסים עשיר מאוד, ליאונרד הרלן, וכיום היא נקראת פלייר הרלן.
שרה בן-ארצי, דיילת אל-על שנולדה בקרית טבעון, התחילה עם נתניהו במהלך טיסת-קישור באמסטרדם. היא נתנה לו את הטלפון שלה על פתק. 
שרה היתה ביישנית ולא היתה לה כימיה עם אף אחד ממקורביו של ביבי. נתניהו לא רצה אותה ואפילו הודיע לצוות שלו שהוא כבר עזב אותה. הוא כבר החל לצאת עם נשים אחרות, אבל שרה דרשה פגישה אחרונה.
זמן קצר אחר כך, בישרה לו שרה שהיא בהריון, ובלית-ברירה התחתן איתה בתחילת מרץ 1991, שלושה ימים לאחר סיום מלחמת המפרץ. שעתיים לפני החופה, ביבי עדיין עבד במשרדו, נותן ראיון טלוויזיוני לדיויד פרוסט. החתונה בבית הוריו של ביבי בירושלים היתה קטנה וסודית, כדי שאף צלם עיתונות לא יתפוס את הכרס ההריונית של שרה בחתונה; יאיר נתניהו נולד ב-26 ביולי, רק 5 חודשים אחרי החתונה.
כשהבן הבכור יאיר היה רק בן שנה, נתפס ביבי בוגד בשרה עם רות ברונשטיין-בר. רות, יועצת סקרים ובעלת מכון מחקר, היתה נשואה אז לד"ר שמואל בר. ביבי ורות עבדו צמוד על יחסי הציבור בקמפיין הפוליטי שלו. לזוג הסודי היתה דירת מסתור בפתח תקווה, שם הם קיימו יחסי מין בשעות הצהריים. רות אפילו האמינה שביבי יעזוב את שרה למענה.
השמועה על הרומן הסודי בין ביבי ורות בר הגיעה ליריביו הפוליטיים, שעקבו אחריו. אחד מהם התקשר ישירות לשרה, סיפר לה בטלפן על הבגידה, ואיים לפרסם את הסיפור אם ביבי לא יפרוש מהמירוץ הפוליטי בליכוד. שרה התקשרה מיד לביבי ואמרה לו שהיא יודעת הכל.
ביבי ניסה לתחמן אותה, אבל שרה כבר לא האמינה לו. הוא נאלץ להודות שבגד בה. שרה השליכה אותו מהבית כבר באותו ערב. שרה דרשה גירושין ולא היתה מוכנה לסלוח. היא גם התקשרה לבעלה של רות, רופא העיניים ד"ר שמואל בר, וסיפרה לו על הרומן של אשתו. שמואל הגיש תביעת גירושין מרות, אבל בסופו של דבר הם הצליחו לשרוד את המשבר.
רות בר פוטרה, הורחקה באופן מיידי מסביבתו של ביבי ע"י ליברמן, והוזהרה שלא להוציא מילה מהפה לעולם. סיפור הסחיטה הפוליטית התפוצץ עם שידור נאום הוידוי של ביבי בטלוויזיה ("הקלטת הלוהטת" שלא היתה מעולם). חקירת המשטרה הסתיימה בלא-כלום, למרות שהחשד נפל על אנשיו של דוד לוי בליכוד.
בהוראת שרה, היה אמור עורך הדין יעקב נאמן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. עו"ד נאמן בחר שלא לעשות זאת. נתניהו ושלוחיו, ביניהם עו"ד דוד שמרון ואשתו, כמו גם עו"ד דן אבי-יצחק, הפעילו לחצים אדירים על שרה להגיע לשלום-בית. ביבי הפציר בה: "אני רוצה ממך עוד ילד". 
שרה, שכבר חוותה את טעמם המר של הגירושים מדורון נויברגר בשנות ה-80, נעתרה, אבל היו לה תנאים.
אז נחתם הסכם שלום-הבית הסודי: לשרה יש סמכות וטו במינוי מזכירות, יועצים ומקורבים; ביבי חייב לתת לשרה ללוות אותו לכל מקום, בארץ ובחו"ל; לוח הזמנים של ביבי יהיה גלוי תמיד בפני שרה; ביבי יחזור הביתה בשעות סבירות ויבלה יותר זמן עם משפחתו; ביבי חייב לתת כבוד לשרה ולהזכיר אותה באירועים פומביים; אם הזוג מתגרש, שרה מקבלת חצי מהרכוש.
וביתו נועה מנישואיו הראשונים לא תוזכר בין ילדיו ולא תגיע לביתם או למעון הרישמי או ללישכתו ,ולא לאירועים רישמיים, ונאסר עליו להיצטלם איתה או להזכיר את שמה.
ביבי הפר את ההסכם הזה פעמים רבות. הוא נפגש בסודיות עם גברים ונשים ששרה ביקשה להרחיק. הוא מצא מקומות מסתור, כמו בית אביו ברחוב הפורצים, ומלונות בארץ ובחו"ל. הוא שילם משכורות למקורבים בלתי-מאושרים במזומן, בעזרת שיטת "הדולרים בגרביים", והחברים המיליונרים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה.
שרה הפעילה סוכני-מעקב כמו נתן אשל, וביבי למד לעקוף גם אותם. שרה החלה להתערב במינוי שרים ובכירים במערכת הביטחון. ביבי הדפיס רשימות מינויים מפוברקות כדי להטעות את שרה, שנברה במסמכי הלשכה. שרה דרשה להשתתף בתדריך סודי ביותר שערך לביבי ראש המוסד, מאיר דגן, במעון ראש הממשלה.
ביבי אף הורה לרשום ביומן פגישות פיקטיביות כדי להסתיר את שמות המוזמנים האמיתיים (למשל: יהושע מצא הלגיטימי, במקום לימור לבנת האסורה). ביבי המשיך להגיע הביתה בשעות מטורפות, ולפעמים נותר בחוץ לשחק שש-בש עם המאבטחים. שרה עדיין חושדת בו שהוא ממשיך לבגוד בה מאחורי הגב, ולכן מתעקשת להתלוות אליו לכל טיסה, גם כאשר מתגלים קשיים תקציביים ומשפטיים. לשרה יש הרבה סיבות טובות להישאר חשדנית.
סימוכין: הספר "ביבי: מי אתה אדוני ראש הממשלה?" (רונית ורדי, כתר הוצאה לאור, 1997); הספר "נתניהו: הדרך אל הכוח" (כספית, כפיר. אלפא 1997); עדויותיו של עו"ד אלדד יניב בעיתונות, בפרקי י "השיטה" ב- תחקיריו של רביב דרוקר; עיתונות ישראלית ובינלאומית משנות ה-90 ועד היום.